הקשר בין PH לכלור

מה המשמעות של רמת ה-PH במי הבריכה ?

רמת ה-pH במי הבריכה מתייחסת לרמת החומציות או הבסיסיות שלה. זהו מדד לריכוז יוני המימן (H+) במים. סולם ה-pH נע בין 0 ל-14, כאשר 7 נחשב לנייטרלי. ערך pH מתחת ל-7 מעיד על חומציות, בעוד שערך pH מעל 7 מצביע על בסיסיות. הנה המשמעות של רמות pH שונות עבור מי הבריכה:

מים חומציים (pH מתחת ל-7):

כאשר רמת ה-pH נמוכה מ-7, המים נחשבים לחומציים. מי בריכה חומציים יכולים לגרום למספר בעיות, כולל:

גירוי בעיניים, בעור ובריריות של שחיינים, קורוזיה של מתכת וציוד לבריכה, שחיקה של משטחי בריכה, כגון תוחם הבריכה או אריחים.

מים אלקליינים (pH מעל 7):

כאשר רמת ה-pH היא מעל 7, המים נחשבים בסיסיים. מי בריכה אלקליניים עלולים להוביל לבעיות כמו:

יעילות מופחתת של כלור כחומר חיטוי, שעלולה להוביל לאיכות מים ירודה.

היווצרות אבנית על משטחי בריכה וציוד, אשר עלול להיות קשה להסרה ועלול לגרום נזק לבריכה.

מים מאוזנים (pH בין 7.2 ל-7.8):

טווח ה-pH האופטימלי עבור מי בריכה הוא בדרך כלל בין 7.2 ל-7.8. שמירה על ה-pH בטווח זה מציעה מספר יתרונות:

זה מבטיח שכלור, חומר החיטוי העיקרי של הבריכה, הוא יעיל בהריגת חיידקים ומזהמים אחרים.

שחיינים נוטים פחות לחוות גירוי בעור ובעיניים.

משטחי בריכה וציוד נוטים פחות לסבול מקורוזיה או היווצרות אבנית.

כדי לשמור על איזון ה-pH בטווח המומלץ,יש לנטר את רמת ה-pH של המים באופן קבוע. אם רמת ה-pH נסחפת מחוץ לטווח האידיאלי, ניתן לבצע התאמות באמצעות מגבירי pH (pH "מעלה") כדי להעלות את ה-pH או מורידי pH (pH "למטה") להורדת ה-pH.

איזון pH נכון הוא היבט קריטי בתחזוקת מי הבריכה, יחד עם שמירה על רמות כלור מתאימות, בסיסיות מוחלטת וקשיות סידן, כדי להבטיח שמי הבריכה יישארו נקיים, צלולים ובטוחים לשחיינים.

כיצד משפיע הכלור על רמת ה-PH ?

כלור הוא חומר מחמצן חזק הנפוץ בבריכות שחייה ובטיפול במים כדי לחטא ולהרוג מיקרואורגניזמים מזיקים. כאשר הוא בא במגע עם חומר אורגני, הוא עובר תגובה כימית שעלולה להשפיע על רמת ה-pH.

כאשר כלור מגיב עם חומרים אורגניים כמו כמו צואה, הוא מחמצן אותם. במהלך תהליך זה, כלור מפרק את התרכובות האורגניות המצויות בצואה, והופך אותן לתוצרי לוואי שונים, לרבות כלוראמינים ותרכובות אחרות המכילות חנקן.

אחד מתוצרי הלוואי הנוצרים נקרא "כלורמין", שהוא שילוב של כלור ואמוניה או תרכובות אחרות המכילות חנקן המצויות בצואה ובשתן. לכלורמינים יש ריח מובהק והם אחראים ל"ריח הכלור" הקשור לרוב בבריכות. הם גם פחות יעילים כחומרי חיטוי בהשוואה לכלור חופשי.

כאשר כלוראמינים נוצרים לאחר שהכלור מגיב עם צואה, הם יכולים להגביר מעט את החומציות (להוריד את ה-pH) של המים בבריכה. הסיבה לכך היא שכלורמינים, כמו חומצות חלשות אחרות, יכולות לתרום לחומציות הכללית של המים.

חשוב לציין ששמירה על רמת ה-pH הנכונה בבריכת שחייה חיונית לאיזון המים ולנוחות השחייה. טווח ה-pH האידיאלי עבור מי הבריכה הוא בדרך כלל בין 7.2 ל-7.8, שכן טווח זה מאפשר לכלור להיות היעיל ביותר בחיטוי המים ומבטיח שעור ועיניהם של השחיינים אינם מגורים.

לסיכום, כלור מגיב עם חומרים אורגניים כמו בבריכות, מייצר כלוראמינים ותוצרי לוואי אחרים, שיכולים להוריד את ה-pH של המים. ניהול כימיה נכון של מי הבריכה חיוני לשמירה על סביבת שחייה בטוחה ונוחה.

הפתרון

שימוש באור UV (אולטרה סגול) לחיטוי מי הבריכה היא שיטה יעילה להרוג מיקרואורגניזמים מזיקים ולשמור על צלילות המים מבלי להסתמך רק על חומרי חיטוי כימיים כמו כלור. בעוד שחיטוי UV עצמו אינו משפיע ישירות על רמת ה-pH של מי הבריכה, הוא יכול לתרום בעקיפין לייצוב ה-pH על ידי הפחתת הביקוש לחומרים כימיים מסוימים ועוזר ליצור סביבת בריכה מאוזנת יותר. הנה כיצד חיטוי UV יכול להשפיע על רמות ה-pH:

ביקוש מופחת לכלור:

חיטוי UV יכול לסייע בהפחתת העומס האורגני במי הבריכה על ידי פירוק והשמדת מיקרואורגניזמים שונים, כולל חיידקים, וירוסים ואצות. כתוצאה מכך, יש ביקוש נמוך יותר לכלור כדי להילחם במזהמים אלו. כלור, כאשר הוא משמש כחומר חיטוי ראשוני, עלול לגרום לתנודות ב-pH אם לא מנוהל בקפידה. על ידי הפחתת הביקוש לכלור, UV יכול להוביל בעקיפין לרמת pH יציבה יותר.

היווצרות מזערית של כלורמינים:

כלורמינים הם תוצאה של תגובה בין כלור לחומרים אורגניים כמו זיעה, שתן ומזהמים אחרים המובאים לבריכה על ידי שחיינים. כלורמינים אלו יכולים להוביל לריח כלור, לגירוי בעור ובעיניים, ויכולים לתרום לתנודות ב-pH. חיטוי UV יכול לפרק כלוראמינים ולמנוע הצטברות שלהם, להפחית את ההשפעה הפוטנציאלית על רמות ה-pH.

צורך מופחת בכימיקלים להתאמת pH:

מכיוון שחיטוי UV מסייע לשמור על סביבת בריכה נקייה וברורה יותר עם דרישה נמוכה יותר לכימיקלים, יש פחות הסתמכות על כימיקלים מתואמים ל-pH (מגדילים או מורידים pH) כדי לשמור על ה-pH בטווח האידיאלי. שימוש בפחות כימיקלים פירושו פחות סיכוי לשינויי pH לא מכוונים.

מומלץ להשתמש ב-UV בשילוב עם רמה נמוכה של כלור או חומרי חיטוי משניים אחרים להשגת תברואה מקיפה במים.

לסיכום, בעוד שחיטוי UV עצמו אינו משפיע ישירות על רמת ה-pH במי הבריכה, הוא יכול לתרום בעקיפין ליציבות ה-pH על ידי הפחתת הביקוש לכלור, מניעת הצטברות כלורמין ומזעור הצורך בכימיקלים לכוונון pH. זה מאפשר סביבת בריכה מאוזנת יותר ומקדם את איכות המים הכוללת ונוחות השחייה.